ברוכים הבאים ל'פנינה' של דפנה בלזר – דפנה בלזר, M.A במסלול דוקטורט בהתפתחות הילד, יועצת חינוכית מוסמכת של משרד העבודה והרווחה, לגננות, הורים וצוותים חינוכיים, תואר B.E.D בחינוך והוראה לגיל הרך, גננת ראשית ברשת גן ירוק בטבע.

בבלוג זה, אנתח את  הסיפור " נשיקת הקסם", כסיפור מהז'אנר הדידקטי.

הסיפור " נשיקת הקסם", עוסק בהתמודדות הגיבור בפרידה מהבית  ויציאתו למסגרת החינוכית החברתית.

אתייחס לאופן בו אני כגננת, מתייחסת ופועלת בנושא הפרידה בגן, בתחילת השנה ובמהלכה.

בנוסף, אתייחס בעבודה זו לצרכי הילד בקריאת סיפורים, וכיצד הספרות משמשת אמצעי עזר לילדים בפתרון קונפליקטים פנימיים וחיצוניים, אותם פוגשים הילדים בפיתולי החיים, ובמציאות היום יומית שלהם.

תחילת שנה בגן

אנו בגן נוהגים לתת, להורים הנרשמים לגן שאלון היכרות כללי אותו הם ממלאים, ובכך הם מספקים לנו, הצוות המלווה את הילד בזמן שהותו בגן, אינפורמציה כללית ואישית על הילד המקלה עליו ועלינו את קליטתו בגן: רגישויותיו, כינויו, הרגליו ועוד.

לפני כניסת הילדים לגן אנו מזמנים איש מקצוע, יועצת חינוכית/פסיכולוגית, שהרציונאל החינוכי שלהם תואם את השקפת עולמנו, כדי שתרצה בפני ההורים על משמעות ודרכי התמודדות של ילדים עם פרידה מהבית או ממסגרת מוכרת לקליטה במסגרת חדשה .

בד"כ, במפגשים מסוג זה, ההורים מעלים את הבעיות המטרידות אותם ומקבלים תשובות, פתרונות וטיפים שונים המרגיעים אותם טרם כניסת ילדם למסגרת החינוכית החדשה.

בין הטיפים, להקלת התמודדות הילד וההורה עם הפרידה הצפויה, טקסי פרידה שונים המקלים על הילדים, והמקנים להם גם תחושת ביטחון בכל פעם שנפרדים מחדש.

השלב הבא, הוא, יום לפני תחילת השנה, בו אנו מזמנים את ההורים עם הילד לשיחות אישיות, לעדכון השאלונים האישיים, להכרה אישית של הצוות והכרת הגן.

הימים הראשונים של שנת הלימודים, הם ימים משותפים להורים וילדים, להכרת הגן החדש, להכרת החברים , והכרת הצוות. לאחר שלושה ימים אינטסיבים, מתחיל תהליך הפרידה.

ההורים מגיעים לגן עם הילדים שוהים עימם כשעה ונפרדים לזמן קצר. הילדים מיודעים ע"י ההורים על הפרידה הצפויה ביום זה.

מיום זה ואילך, כל ילד מתקדם בקצב האישי והאינדיבידואלי, שלו.

 כבר בעת הליכי ההרשמה ההורים מיודעים על ידנו כי,  במהלך השבוע הראשון של הקליטה הם ידרשו להיות פנויים וזמינים, ע"פ הצורך למען ילדיהם וצורכיהם.

לאחר שהילדים בגן, מתחילים לבנות את אמונם באנשי הצוות ובסביבת הגן, אנו מעסיקים אותם בקבוצות קטנות, בפעילויות יצירה חופשיות, משחק חופשי וקריאת סיפורים.

מאחר ואנו עוסקים בנפשות כה צעירות, הסיפור העוסק במישרין בפרידה, הוא סיפור המוצג בד"כ בהמחשה.

ספרים העוסקים בנושא הפרידה, אותם אנו קוראים לילדים הם:

"ליאור בכה שאימא הלכה" מאת שולה מודן.

"נשיקת הקסם" מאת סמדר שיר.

לאחר הקריאה אנו עוסקים ביצירה בנושא הספר. אנו מקשטים את הגן ביצירות הילדים, וע"י כך נותנים לגיטימציה למעבר הקשה אותו עוברים הילדים, כאשר הסביבה הופכת לחלק מהם.

הילדים מאד מזדהים עם תכני הסיפור, המגוללים התמודדויות זהות לרגשותיהם ולתחושותיהם בעת הפרידה.

ישנם ילדים המגיעים עם חפצי מעבר לגן, אותם אנו מכבדים ומקבלים ברצון כבעלי תפקיד נכבד כמתווכים בין שני עולמות הילד, עולם הבית  ועולם הגן.

הספרים, נותנים לגיטימציה לעולם הרגשות של הילדים, ומעניקים להם רפרטואר של התנסויות לפתרון הקונפליקטים המתעוררים בנבכי נפשם בעקבות הפרידה מהבית וההורים.

במהלך השנה

התכנים בגן כמובן משתנים, ופחות ופחות עוסקים בנושא הפרידה. אך, פרידה כל בוקר עדיין מלווה אותנו, פרידה מההורים כאשר הילדים מגיעים לגן. לכל ילד יש את טקסי הפרידה שלו מהוריו, אנו כצוות הגן, יודעים ומכירים את צרכיו ורצונותיו של הילד וכך הפרידה הופכת בהדרגה לקלה יותר.

כאשר הפרידה הראשונה והמשמעותית בחייו של הילד נעשית נכון ובאורח אישי התואם את

צרכיו האינדיבידואלים הילד, תורם הדבר מאד לילד הרוכש כלים עתידיים לפרידות נוספות המלוות את חייו כמו: פרידה מטיטול, פרידה ממוצץ, פרידה מחפצי מעבר, מחברים, ממסגרות חברתיות ועוד. צורכי הילד בקריאה 

צרכי הילד בתקופת חייו הראשונה הם אישיים ואגוצנטריים ביותר, אך ככל שהוא מתבגר והולך מתרחבים ומתרבים צרכיו. הוא מתחיל לחרוג מהאגוצנטריות שלו לעבר הזדהות עם החברה. הילד חותר ליצירת איזון בין אושרו וסיפוקו האישי לבין טובת החברה, תפקיד זה אינו קל כלל, והספרים עשויים לעזור לילד במישרין או בעקיפין הן בתחומי צרכיו האישיים והן ביצירת קשריו החברתיים.

הצרכים הפסיכולוגים של הילד והדחפים הנפשיים של הילד בקריאה ספרים הם מרובים ומגוונים.

 הצורך בביטחון חומרי, בביטחון אמוציונאלי, בתחליפי מציאות, בקתארזיס, בביטחון רוחני, בהזדהות, בהעשרה לשונית, בסיפוק אסתטי ועוד ARBUTHNOT)  1957). צרכים אלה משקפים חלק מצרכיו הפסיכולוגים של הילד, המוצאים את סיפוקם המלא או החלקי בספרות לילדים.

1. הצורך בביטחון חומרי וכלכלי– אחד הדחפים הראשונים של האדם הוא הדחף להבטיח את שלומו וקיומו, ולדאוג לקיומו ברווחה, לשלוותו ולאושרו.

     ראשית תחושת הביטחון הקיומי והחומרי של הילד היא בזרועות הוריו, אח"כ מתפשטת להרגלי

     אכילה ושינה שלו ושאר תחומים המקנים לו הרגשת ביטחון ונוחיות.

1. הצורך בביטחון אמוציונאלי–  צורך זה עומד בדרגה גבוהה יותר מצורך בביטחון חומרי. ישנן בו אף איכויות רוחניות כ: אהבה, מסירות, נאמנות ועוד. יסודות בביטחון אמוציונאלי זה הכרחיים בבניין אישיותו של הילד. כך נמשכים ילדים לקריאת סיפורים על קשרי משפחה, אהבה, רעות מסירות והקרבה. מתוכם הם סופגים את תחושת הביטחון האמוציונאלי.
2. הצורך בתחליפי המציאות- הילד מתנגש עם המציאות הבלתי מובנת, הנראית לו זרה ועוינת ומבקש לפתור את תעלומותיה. בקוצר ידו להבינה הוא פונה אל הדמיון, אל בקשת תחליפי- מציאות או מציאויות בדויות, שבתוכן הוא יכול להסתדר, ולשם כך הוא מפעיל מנגנוני הגנה. גישתו אנימיסטית, מייחס את הרגשותיו, חוויותיו, השקפותיו ותגובותיו לכל האובייקטים המציאותיים, המקיפים אותו. אלה הדברים היחידים הנהירים לו ואותם הוא מבקש לראות אף במציאות החיצונית. הדמיון תופס מקום עיקרי בחייו ובחשיבתו, אך הילד מבדיל בין דמיון למציאות. הפנייה של הילד אל הדמיון היא צורך למציאת פיצוי לחוסר אונים ולאוזלת- היד, שבהם הילד נתון במציאות הסובבת אותו.
3. 4.    הצורך בקתארזיס- הילד זקוק לתהליך השתחררות מפחדים ומתיחויות, שאינם מוצאים להם מוצא ומשמשים גורמים למתיחות קשה ולעצבנות. קתארזיס מן הפחדים והמתיחויות, עשוי הילד למצוא, בסיפורים הדמיוניים ובאגדות. אריסטו כבר הדגיש את חשיבותה של הקתארזיס, בשחרור מרגשי פחד ורחמים. היא מטהרת וממרקת את הרחמים והאימה. הזדהות עם הגיבורים משחררת מעודף רגשות ומעצורים. לגבי הילד, הקתארזיס הוא אמצעי יעיל לטיהור והקטנת המתיחות הפנימית או פירוקה. בחיי הילד ישנם מניעים, צורכי יסוד ואינטרסים, שאינם יכולים למצוא ביטוי בחיי היום יום, עקב איסור של החברה הבוגרת ואיסורי התרבות, הם מודחקים. יצרים מודחקים אלה משפיעים על התנהגותם של הילדים ומכוונים אותה ועליהם למצוא צורת פורקן וביטוי. צורה טובה לכך היא באמצעות הסיפור, שהילד מספר או מקשיב לו.

    הספרות מעוררת בקורא מערך מורכב של תגובות נפשיות שבתשתיתן מצבים, תהליכים, ולבטים

    עמוקים ובלתי מודעים, המתעוררים לפעילות עם היצירה ובעקבותיה.

1. הצורך בביטחון רוחני- צורך זה בנוי על מסגרת ההווה, על המציאות העכשווית. במרבית סיפורי              הילדים קיימת סכימה ברורה אחת האומרת כי על אף הרע בהווה, למרות המכשולים הקשים, עשוי הטוב לנצח בסופו של דבר. השקפת חיים זו נוטעת בילד תקווה וביטחון, מאירה את החיים באור חיובי ובהיר, המקנה לו הרגשה כי העולם הוא מקום טוב, באופן מוחשי וממשי.

הילד זקוק בגדילתו לביטחון הרוחני הזה, ביטחון המאפשר לבני אדם להתמודד ואף להתגבר על סכנות, כישלונות, מכשולים וטרגדיות מתוך אמונה בניצחון הטוב .

1. הצורך בהשתייכות– הספרים עשויים לסייע לילד לצמוח מתוך האגוצנטריות שלו וצרכיו האישיים לעבר תחושת הצורך בביטחון הכלל והחברה ובטובתם. הילד קורא על הקרבתם של הורים למען ילדיהם, על מאבקי אומות לעצמאות, על מלחמות מעמדות לשחרור ועוד. מתוך קריאתו הילד למד כי בסופו של דבר לא ייתכנו ביטחון אישי ואושר אישי ללא ביטחון כללי ואושר כללי. מתוך הצורך בביטחון אישי צומח גם הצורך להשתייך, להיות חבר מקובל בחברה. הילד מדגיש בגאווה: "אבי הגיבור" ועוד, לא עוד ביטויים של אהבה אגוצנטרית, אלא ניצנים ראשונים של תחושת שייכות. הילד מתחיל לשייך את עצמו למשפחה, לכיתה, לבית ספר, קבוצת הגיל ותנועת הנוער, העיר, הארץ והעם, ואף עם המין האנושי. הספרות לילדים צריכה לשקף התרחבות זו ברגשות השיתוף וההשתייכות.
2. 7.    הצורך בזיקה של אהבה-  כל אדם מבקש לאהוב ולהיות נאהב. בחוג המשפחה לומד הילד את שיעוריו הראשונים ביחסי אהבה וחיבה בין בני אנוש. סיפורים על חיי משפחה מבליטים בעיני הילד, שגדל במשפחה מאושרת, את מהות היחסים המשפחתיים, מקומם ותפקידם של האב והאם וכדומה. לעומת זאת במשפחות מעורערות הספרים עשויים לתת לילד תחליף מצער לחיי משפחה תקינים, שנמנעו ממנו והספרים יכולים לצייד את הילד בהבנה חדשה לגבי מהותה של המשפחה.

אספקט אחר הוא העלאת הצורך לאהוב ולעזור לאהובייך.

אספקט נוסף הוא הרומנטיקה. בספרות ילדים קיימים סיפורים רומנטים, המשקפים חיי זוגיות בהתהוותם על קשייהם השונים עד שהם מסתיימים בנישואין וחיי אושר. האהבה בסיפורי הילדים היא מופשטת, אך מעניקה לילדים מקום התחלתי להזדהות עם דמות הצעיר או הצעירה- גורם חשוב ביותר בהתפתחותם העתידה.

1. הצורך בפעולה, עשייה והישגים- כל אדם רוצה להיות פעיל, לעשות, ליצור, ולהיות ראוי להערכה ולכבוד. גם הילד הקטן חש בצורך זה וגיבוריי סיפוריו, החביבים עליו הם גיבורים פעילים, המתגברים על מכשולים, נאבקים, ומנצחים. הילד רוצה לראות את גיבוריו, מתגברים על מכשולים קשים הודות לסגולותיהם המופלאות, כוחם, התמדתם, וגבורתם. ככל שהמכשול גדול יותר, כוח רצון חזק, והתמדה. הילד מעריך את גיבורי הספרים גם בזכות חוכמתם, פקחותם, תחבולותיהם וכושר התושייה שלהם. לפעולות הילד במסגרת עולמו הילדותי אפשרויות מצומצמות ומידת הישגיות מצומצמת ומוגבלת מאוד. מכאן השלכתו המתמדת לעבר הדמויות הבלתי מוגבלות בפועלן המסוגלות למפעלים שאין לשערם.
2. הצורך בעצמאות ובהכרת ערך עצמי- השאיפה לעצמאות ולהכרת הערך העצמי אצל הילד עולה  מתוך התאמצותו להתגבר על מצב, שבו הוא נתון בבחינת חלש בחברת מבוגרים, ומרצונו להראות ולהוכיח, כי על אף היכולת והכוח המצומצמים שלו,  יש בכוחו להסתדר בחיים ולהביא תועלת. סיפורי ילדים רבים עוסקים בצורך זה ובמבט כי דווקא הילד הקטן והחלש הוא מחולל המעשים הגדולים. הילד הקטן, המתלבט למצוא לו אחיזה בעולם המבוגרים ומזדהה עם גיבורי הסיפורים לילדים, משליך את רגשותיו עליהם ושואב מהם חיזוק להכרת הערך העצמי וחשיבות עולם ילדותו.
3. הצורך בהתגברות על קשיים: פגישותיו הראשוניים של הילד עם המציאות מעוררות אצלו מבוכה, הן מפרות את השקט הפנימי שלו ולעיתים אף מסכנות את שיווי המשקל הנפשי. יש תופעות חדשות  בהן הילד נתקל, הוא נבהל ומתוסכל ונאלץ לוותר על משאלות וסיפוקים. הילד אינו יודע את גבולות כוחו ויכולתו, אך הוא חש במוגבלותו, ובצמצום יכולתו. לעומת זאת בסיפורי המעשיות ובשירים דמיוניים נפתחת לפניו מציאות, שבה מזדהה הרצוי עם האפשרי. כוחות פלא וקסם מסייעים לילד להתגבר על כל הקשיים, פיות טובות באות לעזרתו של האדם הטוב ונותנות לו סעד בכל מיני מצבים. כוחות ופלאים אלה ביכולתם למלא ולספק את רצונותיו ושאיפותיו של הילד, לסייע לו להתגבר על קשיים ולחזקו בצעדיו הראשוניים במציאות עולמנו. תפקידה של ספרות הילדים ללמד את הילד לא רק לסמוך על כוחותיהם של כוחות הפלא והקסמים אלא להתאמץ ולעמוד בפני כישלונות.
4. הצורך בהזדהות– אחד הצרכים היסודיים של הילד, שאותם הוא יכול להגשים בקריאת הסיפורים הוא הצורך בהזדהות, בהשתתפות תחושות פנימיות בהתהוות שביצירה. הקורא נכנס לתוך אירועי היצירה וחי אותם חיים פנימיים, המתבטאים לעיתים אף בתנועות גופו. הילד זקוק לגיבורים כדי להזדהות עמם וכך להציל את עצמו מהרגשת הנחיתות. תוך כדי תהליך הסתגלותו למציאות מפעיל הילד מכניזם של הזדהות עם גיבורים, שהוא מנסה לחקות במשחקים והזיות. חשיבות ההזדהות לילד גדולה בעיקר בגלל היותה מסייעת במעבר משלב האגוצנטריות הקיצונית של הילדות לשלב הסוציוצנטריות, שלב של התייחסות והתחשבות בזולת. מתוך האמפטיה עם גיבורי הסיפורים, מתוך הזדהות עם בני אדם וחפצים מתחיל הילד להשתחרר מן האגוצנטריות הלא בוגרת ולומד להתחשב בזולת, לשתף עימו פעולה, לפתח קשרי אהבה וידידות.

 סיכום אישי

קיימת חשיבות רבה לתובנה כי פרידה היא תהליך קשה וכאוב לילד, המתחיל בלידה בו נפרד  העובר, מהרחם החם, השקט והנעים, המגונן והמכיל ויוצא לעולם הקר, שבחוץ. פרידה קשה נוספת היא הפרידה מהשד של האם, המזין ונותן ביטחון הישרדותי עבור התינוק הרך לצד זיכרון מסוים וקשר פיסי לתחושת הרחם. הפרידות ממשיכות ללוות את הילד כחוט השני בכל שלבי התפתחותו, הפרידה מהקרקע כשהוא מתחיל לצעוד, הפרידה מישות אימו לישות עצמאית, הפרידה המשמעותית מההורים ומהבית לגן, לטובת המסגרת החברתית הראשונה.. עד פרידות בחיים בכל בגיל, עד שיבה טובה.

 כאדם וכגננת עברתי במהלך עבודתי זו תהליך חשוב ומהנה של למידה והפנמה, למדתי עד כמה ספרות הילדים מהווה אמצעי עזר המתווך בין עולם הילד, עולמו הפנימי והחיצוני, לעולם המבוגרים. הספרות עונה על צורכי הילד ע"י מתן מקום חשוב:  לצורך שלו בביטחון חומרי, קרי בתחילת דרכו הביטחון בהוריו, בצורך בתחליפי מציאות, עולם הדמיון העוזר לילד לפגוש את המציאות שלעיתים לא כ"כ נעימה, הצורך בקאטרזיס, שחרור מפחדים ומתחים, הצורך בביטחון רוחני, שיאפשר לו כלים להתגבר על סכנות וכישלונות, הצורך בהשתייכות, כגורם מסייע לצמיחה מתוך האגוצנטריות לסוציאליזציה. הצורך בזיקה של אהבה, הצורך להיות אהוב ואוהב, הצורך בפעולה, הרצון להיות פעיל וראוי לכבוד והערכה, הצורך בעצמאות, השאיפה לעצמאות ולהכרת הערך העצמי, הצורך בהתגברות על קשיים, מתן אמצי עזר להתמודדות עם המציאות הקשה, והצורך בהזדהות, אחד הצרכים היסודיים של הילד.

בגן שלי, אנו עוסקים הרבה מאד בעולם הספר, כמקום של אוריינות ועולם דמיון. כיום, אני מבינה עוד יותר עד כמה חשוב עולם הספר לכל אותם צרכים בסיסיים לקיומו הנפשי של הילד.

 אסיים, בדבריו של יאנוש קורצ'אק, מחנך גדול שאני מעריצה באופן אישי. קורצ'אק דרש לנהוג כבוד בחוויותיו של הילד, כבוד לשעה החולפת, מאחר וכלי הערכה ודרכי ראיית העולם שבידינו המבוגרים, שונים מאלה של הילד. הוא ביקש לכבד את אי ידיעתו של הילד ואת עמלו למען הדעת, לכבד את כישלונותיו ואת דמעותיו, לכבד את רכושו הקטן שרכש, צעצועיו, הממלאים את עולמו. הוא ביקש להקנות ביטחון וחדווה לילד בילדותו, כי זו התקופה המעצבת בחיי האדם.

 כולי תקווה ומשאלה כי אם אפילו יגיעו דברים אלו ולו במעט להורים ומחנכים, נוכל להעניק לילדינו כלים ברוכים וטובים להמשך חיים טובים יותר.