29
פורסם בתאריך | אוגוסט 29th, 2012

ברוכים הבאים ל'פנינה' של דפנה בלזר – דפנה בלזר, M.A במסלול דוקטורט בהתפתחות הילד, יועצת חינוכית מוסמכת של משרד העבודה והרווחה, לגננות, הורים וצוותים חינוכיים, תואר B.E.D בחינוך והוראה לגיל הרך, גננת ראשית ברשת גן ירוק בטבע.

תהליך הגמילה נעשה בתקופת המעבר בין הינקות לילדות הצעירה, שנקראת הגיל הרך. הפעוט הוא כבר לא תינוק, אבל עדיין לא ילד גן. תהליך הגמילה מבוסס על תהליכים המתרחשים בתקופה זו – עצמאות רבה יותר, יכולת טובה יותר לוויסות ושליטה עצמית, יכולות קוגניטיביות מתוחכמות יותר ותהליך החיברות.

במהלך הגיל הרך חלות התפתחויות קוגניטיביות מרשימות כמו הופעת שפה וצורות שונות של חשיבה ייצוגית. ההתפתחויות הקוגניטיביות מאפשרות לפעוט להבין דרישות מורכבות כמו עשיית צרכים בסיר, והשפה מאפשרת לו תקשורת עם המבוגרים בנוגע לתהליך של עשיית הצרכים.

במהלך הינקות, המבוגרים הם שאחראים לוויסות העוררות, הרגשות וההתנהגות. בגיל הגן כבר מצפים למידה מסוימת של ויסות עצמי ושליטה עצמית. הגיל הרך הוא תקופת מעבר שבה מועברת השליטה לילד. הגמילה מחיתולים מבוססת על שליטה עצמית שנרכשת במהלך הגיל הרך.

גמילה מחיתולים היא תהליך שמתרחש בתרבות שלנו בין גיל שנתיים לשלוש (ברוב המקרים). הגיל והאופן בו פעוטות נגמלים הוא תלוי תרבות. בעבר גמלו תינוקות בגיל מוקדם יותר בגלל חוסר הנוחות של חיתולי הבד ומשום שהם לא היו היגייניים. הגישה החינוכית היום מכוונת יותר לייחודיות של כל ילד ולקצב ההתפתחות שלו. כבר לא מנסים לגמול את כל הפעוטות באופן קולקטיבי, באותו אופן ובאותו הגיל, ובמקום זאת מנסים למצוא עבור כל אחד את הקצב והאופן המתאימים בשבילו. עדיין, יש לחץ חברתי שמופעל על ההורים לעמוד בנורמות חברתיות ולגמול את ילדם בגיל מסוים.

כל הפעוטות נגמלים בסופו של דבר, אם לא מפריעים להם. פעוט שכופים עליו להיגמל טרם זמנו עלול לפתח תסמינים שקשה מאוד להיפטר מהם.

תהליך הגמילה מחיתולים

ישנן דרכים רבות לגמילה מחיתולים ורוב הילדים יגמלו יפה בכל אחת מהשיטות. ההתפתחות של הילד מובילה באופן טבעי לגמילה, והגמילה תגיע בסופו של דבר, אם לא יפריעו לילד להתפתח. בתוך התהליך של הגמילה צריך להיות מאוד קשובים לילד. התפקיד של ההורים הוא ללוות את הילד ולא להחליט בשבילו. זהו תהליך שבו הילד מתנסה בחוויה גופנית וסופו של התהליך הוא הישג התפתחותי.

התהליך מתחיל כאשר ההורים והגננת נפגשים ושוקלים האם הפעוט בשל מבחינה רגשית, גופנית וחברתית לגמילה מחיתולים. לרוב, לכל אחד יש דעה שונה במקצת.

בשלב הראשוני הילד צריך להיות מודע לצורך שלו, לתהליך עצמו של עשיית הצרכים ול"מוצר" שמופיע בסוף התהליך. התהליך של רכישת המודעות הוא תהליך ארוך. בתחילה הפעוט אינו בטוח שהוא עושה קקי. בשלב מאוחר יותר הוא כבר יודע מתי הוא עושה קקי ואף יכול לאותת על כך למבוגרים.

כאשר הילד מתחיל להיות מודע לתהליך של עשיית הצרכים, מתחיל התהליך שסופו הוא רכישת שליטה על עשיית הצרכים. התהליך שבין המודעות ועד לרכישת השליטה יכול לארוך שנה.

כדי שניתן יהיה להתחיל בתהליך צריך לוודא שהילד מפותח מספיק. הילד צריך להתמצא בסביבה שלו ובשגרת יומו ולהיות מסוגל לפשוט את בגדיו. הוא צריך להיות מסוגל לדבר ולתקשר עם מבוגרים. הוא זקוק לתחושת שליטה במרחב ובשגרת חייו. חייבת להיות לו תפיסה שכלית של הסיטואציה ושל המשימה. מתוך תחושת השליטה במרחב, בשגרה ובמשימות השונות שעליו לבצע, הוא יכול לגשת למשימת הגמילה מחיתולים, שדורשת רמה גבוהה של שליטה.

ילד שסובל מחששות או מקשר לא בטוח, עלול לפחד מעשיית הצעד ההתפתחותי הזה. ילדים שתהליכי גמילה קודמים שלהם לא היו מוצלחים, עלולים להתקשות להיגמל גם בתהליך הזה. ילדים שלקחו להם בבת אחת את המוצץ שלהם, את הדובי שלהם, או את הטיטולים, עלולים לפתח חששות מהתהליך ולהתקשות לסיים אותו כראוי. גם לילדים שההורים מתקשים לגמול אותם, ולפיכך הם עדיין צמודים לבקבוק, חסרה חוויה חיובית של גמילה מוצלחת. במקרה הזה ההורים עלולים לשדר חשש מהגמילה מחיתול כפי שהם משדרים חששות מגמילה מבקבוק.

חשוב שהתהליך יהיה בשליטת הפעוט ולכן אין להעלים לו את הטיטול בבת אחת. תחילת הגמילה צריכה להיות באמצעות הצעה ולא לפי הוראה. כלומר, צריך להציע לפעוט לנסות ולא להודיע לו. כמו כל גמילה אחרת ניתן להפוך גם את הגמילה הזו לחוויה טבעית ואין צורך במעשה קיצוני שישאיר את הפעוט חסר בטחון. גם תהליכי גמילה אחרים כמו גמילה מיניקה צריכים להיות מודרגים ובאופן שמתחשב בילד. ילד שיש לו חוויות טובות מגמילה ממוצץ או מיניקה ייגש בביטחון רב יותר לנושא הגמילה מחיתולים. התהליך צריך להיות מודרג ובהתאם ליכולת של הילד. במידת הצורך יש להשאיר לילד את הטיטול בלילה או בנסיעות. אסור להשאיר אותו חשוף ולא מוגן לפני שהוא מוכן לכך רגשית. צריך לתת לו לשחרר את עצמו מהטיטול כשהוא ירגיש שהוא יכול.

הגמילה מחיתולים נערכת בתקופה שבה הפעוט עסוק מאוד באוטונומיה שלו. רכישת אוטונומיה בכל התחומים, היא הישג התפתחותי חשוב של הגיל הרך. חשוב לשמור על האוטונומיה של הפעוט גם בכל הקשור לעשיית צרכים.

כדי שהפעוט לא ישתמש בצרכיו כמנוף להשפעה על ההורים, וכדי שלא יתפתח מאבק סביב הצרכים, אין להפריז בדיבור על תהליך הגמילה. ההורים והגננת לא צריכים לערוך על כך דיונים בפני הפעוט, ואין צורך בקהל. כמו כל חלק בהתפתחות של הפעוט צריכות להיות ציפיות שקטות והתפעלות מהמאמצים של הפעוט, אבל לא להפעיל לחצים ולא לתת פרסים.

יש ללוות את התהליך באופן תומך ככל האפשר. כשהפעוט יושב על הסיר, אפשר לשבת לידו ולהקריא לו סיפורים. צריך להלביש אותו בבגדים שקל לפשוט אותם, ויש לעזור לו להתפשט ולהתלבש במידת הצורך. כמו בכל תחום אחר בהתפתחות, ילד הוא הרבה יותר עצמאי כאשר הוא מקבל תמיכה שוטפת מהוריו. ילד שאינו מקבל תמיכה עסוק יותר בחיפוש אחר תמיכה כזו, והוא חסר בטחון מכדי להתמודד בהצלחה עם משימות מסובכות.

על ההורים לבדוק עם עצמם מה משמעות הגמילה עבורם. יש הורים שעבורם הגמילה של ילדם היא הישג עצום, והם מפעילים על ילדם מכבש של לחצים. הורים רבים מגיבים גם ללחצים של הסביבה – הרי הילד בן שנתיים וחייבים להתחיל לגמול אותו. צריך לזכור שמדובר בתהליך טבעי של התנסות ורכישת מיומנות. ההורים צריכים להירגע ולזכור שהגמילה מהחיתולים תגיע בכל מקרה, לא משנה באיזה אופן היא תבוצע, כאשר הילד יהיה בשל לכך.

חשוב מאוד לזכור שכניסה לגן כרוכה בקושי רגשי ופיזי עבור הילד. להעמיס על הילד גם גמילה מחיתולים – תהליך נוירולוגי, פיזיולוגי ורגשי מורכב, זוהי ציפייה לא ריאלית מילדים בגילאים האלה.



הוסף תגובה

אתה חייב להיות מחובר כדי לפרסם תגובה.