29
פורסם בתאריך | אוגוסט 29th, 2012

אני חשה הזדהות מלאה עם השאלה. את הגן שלי הקמתי מאותה סיבה בדיוק, לפני כ-13 שנים לאחר שבעלי ואני חיפשנו גן מתאים עבור הבת הקטנה שלנו. הגענו מהקיבוץ וחיפשנו מסגרת דומה לילדה. חרשנו עשרות גנים ולא מצאנו אף גן ברוח ובאיכות המתאימה. אמרתי לבעלי, לגנים האלה אני לא מכניסה את הילדה שלי. מצידי, נחזור לקיבוץ. לאחר מחשבה אמר לי בעלי אם את חושבת כך ואני מרגיש כך, בטוח שיש עוד הרבה מאוד צעירים שהחינוך הוא הדבר הכי חשוב להם לילדיהם. כך הקמנו את הגן ברוח הקיבוץ, בעלי חיים, ירוק, ועצים מכל המינים.

מבחינתי, הדבר החשוב ביותר בגן הוא הצוות. דמויות ההתייחסות של הילדים בשנים הכי חשובות להם, שבטעות נתפסות על ידי מערכת החינוך וחלק מההורים כתקופה בה זקוק הילד בעיקר לבייביסיטר. תקופה שיש למצוא לה את הפתרון הקרוב הזול והיעיל ביותר לנוחות ההורים. מנגד, יש כמובן הורים המגיעים לגנים כמו שלי גם מפתח תקווה, גני תקווה, רמת-גן עד לקריית אונו. בשנים הראשונות לומדים הילדים לדבר, להתנהג ואף רוכשים את התכונות שילוו אותם כל ימי חייהם. לכן הרמה האישית של הגננת והצוות היא שיקול חשוב ביותר. עוד דבר חשוב ביותר הוא שהצוות החינוכי כולו יהיה בעל רקע והשכלה חינוכית, וגם יכולת לדבר בשפה חינוכית אחת המלמדת את הילדים את האופן בו העולם מתנהל. כי הילדים מגבשים את עולמם תוך ניסוי וטעייה, בדיקת גבולות המעצבים את אישיות הילד, ולכן חשוב שהמסרים יהיו אחידים. עוד חשוב שגם בבית המסרים המועברים לילד על ידי ההורים יהיו זהים למסרים המועברים בגן. לכן חשוב מאוד הקשר בין ההורים לגן ברמת העברת אינפורמציה שוטפת לאורך כל שנת הלימודים.

כאשר מגיעים אליי הורים להתרשם מהגן, אני פורשת לפניהם את שיטת הגן ו"האני מאמין" שלי, כדי שההורים ידעו אם שיטת הגן מתאימה לילדם ולהורים עצמם. מניסיוני, חייבת להיות הגדרת ציפיות של ההורים ושל הגן ושני הצדדים צריכים להיות מתואמים, הרי מדובר כאן בחינוך הילד, שהוא קדוש ולכן חייבת להיות אחידות והלימות בדרך החינוך בגן ובבית.

ובאשר להתמודדות עם הפרידה מהילד, אין ספק כי אם שבטוחה במקום אליו היא שולחת את הילד שלה. תורמת רבות לקליטתו, לכן יש להכניס את הילד רק לגן שאתם, ההורים, בטוחים כי הוא המקום הטוב לילדכם.

לעניין הקושי, אני מאמינה כי הוא הדדי. ההורים, בעיקר אימהות מניקות, מהווים יחד עם הילד, יחידה אחת מעת ההיריון והלידה. כאשר הילדים גדלים, ההורים מתחילים ל'שחרר' את הילדים והגן מהווה עבורם המסגרת החברתית הראשונה החוץ ביתית. מעבר לכך, זהו מעבר מחממה של אמא (שבחודשים הראשונים נמצאת בחופש מהעבודה ומבלה עם הילד) ילד, לגן. מהלך זה מלווה בחששות, הן מצד ההורים והן מהילדים. כאם וכגננת אני יודעת עד כמה הפרידה קשה להורים בראש ובראשונה, ולכן אנחנו מרככים את הפרידה. כדי לסייע לילדים אני מזמינה את הילדים החדשים עם הוריהם לפעילויות הורים ילדים, הנעשות בגן לקראת תחילת השנה, להכיר באופן הדרגתי את הצוות ואותי. אנו עורכים להורים הרצאה מקצועית על ידי יועצת חינוכית בנושא פרידה מהילדים בגן עוד לפני תחילת השנה כדי להקנות להם כלים יעילים להתמודדות עם הפרידה הקרבה.

כמו-כן לפני תחילת השנה אנו מזמינים את ההורים והילד לעוד מפגש מיוחד שהוא אישי עם הצוות והגן להיכרות אינטימית. אני מסבירה להורים כי יש תהליך קליטה בגן, אך כל ילד הוא יחיד ומיוחד ולכן חשוב שההורים ידעו כי כל ילד נקלט בגן בקצב אינדיווידואלי. בנוסף, יש לנו שיטת קליטה לפי תכנית מיוחדת שהגיתי, שיחד עם כל הצעדים הללו, מרככת באופן משמעותי ביותר את הפרידה ההדדית ואפילו הופכת את הפרידה, ברוב המקרים, לחוויה חיובית בעלת ערך עצום בהתמודדות של הילד עם פרידות בעתיד.

אנו ב'גן ירוק בטבע' מאמינים במשולש החינוכי – הורים, צוות והילד בראש. חשוב הסנכרון ושיתוף הפעולה בין שלושת הגורמים הללו ותיאום הציפיות ביניהם. לכן, מושקעים אנרגיה ומשאבים רבים בתהליך קליטת הילד בגן.



הוסף תגובה

אתה חייב להיות מחובר כדי לפרסם תגובה.