ברוכים הבאים ל'פנינה' של דפנה בלזר -M.A במסלול דוקטורט בהתפתחות הילד, יועצת חינוכית מוסמכת של משרד העבודה והרווחה, לגננות, הורים וצוותים חינוכיים, תואר B.E.D בחינוך והוראה לגיל הרך, גננת ראשית ברשת גן ירוק בטבע. אתמול, צפיתי בהתלהבות כמו רבים בתחרות ההתעמלות האומנותית של הקרב רב המופלאה, בה עשתה לינוי אשרם האלופה שלנו, את הבלתי יאומן- מדלית זהב. כאשת חינוך, בלטה לי תמונה שנתפסה בעיני, כלא רגילה, של התאומות, בנות ה-22 שייצגו את רוסיה בתחרות ואחת מהן הגיע למקום השני, על כך שהחזיקו בידיהן בובות פרווה . זו היא תופעה ידועה אצל ילדים להחזיק חפץ מעבר, יש לו חשיבות רבה כחפץ המעניק עוגן לילדים במעבר בין מקום למקום, ובין סיטואציה לסיטואציה. חפץ מעבר יכול להופיע באופנים שונים: כבובת פרווה, חיתול כשמיכי(ה), שמלווה את הילד לכל מקום וכ'ו . החפץ המוחשי מעניק לילדים תחושה של ביטחון ויציבות גם במעברים השונים. הפסיכואנליטיקאי דונלד ויניקוט, התייחס לחפץ המעבר כטעון באיכויות המרגיעות של ההורה, ומכך כוחו הקסום. החפץ הנבחר הוא לרוב נעים ורך, אשר התינוק משליך עליו את הרגשות שיש לו כלפי האם, ומאפשר לו להתגבר על התסכול והחרדה שבתחושת הנפרדות ממנה. לנו כמבוגרים קשה להבין את הכוחות האמיתיים של חפץ המעבר, וזאת מאחר והוא נראה לנו כנמצא רק במציאות הפיזית. ובחזרה לאולמפיאדיה, נראה כי התאומות שהגיעו למעמד האולימפי לא שיחררו עדיין, את חפץ המעבר המעניק להם ביטחון, ממש כמו שהיו ילדות קטנות. דבר המחזק את מקומו החשוב של אובייקט המעבר, בחיינו. #הילדיםשלגןירוקבטבענהניםיותר |