ברוכים הבאים ל'פנינה' של דפנה בלזר – דפנה בלזר, M.A במסלול דוקטורט בהתפתחות הילד, יועצת חינוכית מוסמכת של משרד העבודה והרווחה, לגננות, הורים וצוותים חינוכיים, תואר B.E.D בחינוך והוראה לגיל הרך, גננת ראשית ברשת גן ירוק בטבע.

תינוק מרגע היוולדו  מקבל מסרים על זהותו. דפוסי החיברות של בנים ובנות הם שונים.

בגיל שנתיים – שלוש, הגילוי העצמי והפרדת הילד כישות נפרדת מהוריו, מקבלים מקום מרכזי בחיי הילד,  הילד מתחיל להיות מודע לזהותו המינית. הילד עסוק בחקר גופו ואבריו ועיסוק זה מביא אותו לתובנה שקיים שוני חיצוני בין המינים, באברי המין.

ע”פ אריקסון (1902), וע"פ פרויד ( 1939-1856), בגילאי 3-5 שנים, מתחילים הסממנים המיניים לצוץ אצל הילד.  תסביך "אדיפוס" אצל הבנים המתאהבים באם ורוצים לסלק את האב והבנות בנות  המין השני עוברות את תסביך "אלקטרה" הבנות מתאהבות באביהן.

פתרון מוצלח של שלב התפתחותי זה ותסביכיו,  עוזר  לילד\ה  לצמוח ולגדול ולפתח זהות מינית  תקינה.

התפתחות היא התפתחות של  הזהות הביולוגית – המינית: לבן יש פין וכרומוזומים XY , לבת יש פות . XX

* תפקידי המינים:

רכישת הזהות המינית, כרכישת התפקיד המיני מתבצעת אצל הילד תוך כדי יחסי הגומלין והאינטראקציה עם הסביבה, מהרגע הראשון שהוא נולד.  הילד מאמץ לעצמו התנהגויות סביבתיות טיפוסיות להתנהגויות האופייניות למין שלו הוא שייך. ההחלטה לחקות את אשר הוא רואה מותנית בחיזוקים ותגמולים מסביבתו( פרידמן( 1982), bellotti( 1975),  ) block1984), Oakley( 1972), מקובי וג'קלין( 1974), הרטנט( 1979).

בגיל שנתיים הילד כבר מודע לזהותו המינית, הילד כישות חיה מגיע למערכת החינוך הפורמאלית או אפילו הבלתי פורמאלית (קרי הגנים הפרטיים), כבר לאחר רכישת תובנה ברורה על השתייכותו המינית ועל ההבדלים והמובחנויות בין המינים בהתאם לחברה בה הוא גדל ומתחנך.

מחקרים רב תחומיים מעולם הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה ואף מחקרים ביולוגים מצביעים על מקומה הנכבד  של  התייחסות החברה לילד בגיל צעיר,  כגורם התופס משקל נכבד ומכריע. עד כי השפעה זו,  עולה על  גורמים ביולוגים – כרומוזונאלים.

זהות הג'נדר המגדר, מסמלת את ההבדלים בין זכר ונקבה הנבנים באמצעות התהליכים החברתיים.

במאה השנים האחרונות קימת מודעות להבדלים המינים שמקורם  בהבניה החברתית .

תפקידי המין הכוונה היא להתנהגויות, לרגשות ולעמדות שנקבעו ע"י החברה, המתאימים וההולמים לשני המינים.

והדרכים בהם מחברתת מערכת החינוך בגיל הגן את הבנים והבנות לתפקידי המינים: 

לחברה דרכים רבות להעברת המסרים לפרט,  אודות ההתנהגויות המצופות ממנו, הביטויים הרגשיים המותרים לו והתפקידים שעליו למלא.

הקודים והנורמות החברתיות המביאים למובחנות הולכת וגדלה עם הגיל, מועברים באופנים סמויים ומתוחכמים, עד כי צמח המונח  " ההבדלים הטבעיים", בין המינים, המשייך בשוגג  את המובחנות לגורמים ביולוגים מולדים.

שתי הדרכים באמצעותן הפרט רוכש אפיוני מין  הן :

1. באמצעות חיקוי:  כל פרט, במיוחד בצעירותו, בוחר לעצמו דמויות להזדהות שאליהן הוא שואף להידמות.  למודל החיקוי תכונות אופי הנתפסות כמושכות ככוח, יוקרה ומעמד.

       מודל החיקוי בד"כ  שייך לקבוצת השיוך של הפרט: מין,גזע, מצב משפחתי . קיימת

       משמעות גם לקשר הרגשי שבין המחקה למודל החיקוי . דמות המספקת תמיכה, חום

       וקרבה מגבירה אצל הפרט את נכונותו לאמץ את דרכיה.

2. באמצעות חיזוקים:  החברה נוהגת לתגמל אנשים על מעשיהם ובמיוחד בגיל הרך, כאשר קיימים יחסים של תלות  בין הילד למבוגר.  אמצעי זה של חיזוקים מקבל משקל משמעותי בגיל הרך. התגמולים יכולים להיות חיוביים כדי לעודד התנהגות מסוימת או שליליים כעונש ודברי ביקורת לדכא התנהגות אחרת. ילדים קולטים מהר מאד את המסרים של החברה ולומדים מה יזכה אותם בחיזוק חיובי,  והפוך. וגם התנהגויות הקשורות לתפקידי המין.

הסברה שמדינת ישראל היא מדינה שוויונית הופרכה למרות ההצהרות היפות והאצילות שבמגילת העצמאות,  בדבר שוויון כל האזרחים ללא הבדל דת, גזע ומין, חברתנו אמורה להבטיח הזדמנות שווה לכל אדם, אך בפועל המציאות שונה. גם במערכת החינוך השוויונית, כביכול, שורר לא מעט אי שוויון, חוסר השוויון בולט מאוד במסלולי לימוד שונים לבנים ולבנות, ובפועל אנו עדים לתופעה שבה קטן מספר התלמידות הלומדות מקצועות מתוחכמים יותר,והן במגמות ריאליות של בתי הספר העיוניים, שבהן מספר התלמידות הלומדות מתמטיקה ופיסיקה ברמה גבוהה אינו עומד בפרופורציה למספרן בכלל אוכלוסיית התלמידים. ההבדלים הפיזיולוגים בין בנים לבנות הם ברורים ואוניברסאליים. קיימות "אמונות טפלות" על סטריאוטיפים של המינים:  בנים יודעים לנתח טוב יותר מצבים ולבנות אין מוטיבציה הישגית. בנות הן חברותיות יותר מבנים. לעומת זאת קיימים הבדלים שהמדע מאשש אותם:בנים יותר אגרסיביים מבנות- הבנים יותר תוקפנים באופן מילולי וגופני הם מתאבקים במשחקם, והדמיון שלהם נוטה לכלול תוקפנות. ההבדלים נראים בגילאי שנתיים, שנתיים וחצי, כאשר המשחק החברתי מתחיל להתפתח. אף על פי,  ששני המינים נעשים פחות תוקפניים במשך התבגרותם, הגברים נשארים יותר אגרסיביים.

המדע מאשר כי, לבנות כושר מילולי מפותח יותר מאשר לבנים-בתקופת הגן.  עד לילדות המאוחרת שני המינים דומים ביכולת ההתבטאות שלהם. אך,  בגיל 11 בערך מתחילים להיות הבדלים הבולטים בין שני המינים. העליונות של בנות בשטח זה מתפתחת בשנות בית ספר התיכון והלאה. הבנות מצליחות יותר במשימות הדורשת הבנה של טקסט-כתיבה יוצרת, צריפת השפה ואיות.

בנים מצטיינים בהתמצאות ויזואלית בחלל- היכולת הויזואלית הזאת,  כוללת תפיסה ויזואלית של צורות ואובייקטים בחלל.

בנים מצטיינים ביכולת מתמטית-בבית ספר היסודי בגילאי 12-13. לא נמצא הבדל אמפירי בתפיסת היסודות של המתמטיקה בין שני המינים, אך לאחר גיל זה,  הבנים מתפתחים מהר יותר מהבנות. התמצאות טובה יותר של הבנים, אינה קשורה באימון יתר או במספר הקורסים במתמטיקה שהשתתפו בהם.

השינוי בתכני החשיבה ובדפוסי ההתנהגות של נשים וגברים, השינוי מחברה לחברה ומתקופה לתקופה בערכים, ברצונות, בתחומי ההתעניינות, בהנעה, בסגנון, בתפקידים מעידים כי ההבדלים  אינם  מולדים. אין דפוסי חשיבה והתנהגות מולדים אוניברסאליים אצל גברים ונשים.

בתהליך הסוציאליזציה – החיברות משפיעה החברה על הילד באמצעות "סוכנים" שונים המעבירים מסרים הודות התפקידים החברתיים אותם עליו למלא.

בראש הפירמידה,  עומדת המשפחה , אשר לה השפעה מכרעת על עיצוב זהותו של הילד, והבנתו את ההתנהגויות המותרות לו והתפקידים,  שיידרש למלא בחייו.

במקום השני,  עומדת המסגרת החינוכית, בית הספר, אשר מתפקידיו המובהקים הם הכנת הילד הצעיר והכשרתו לתפקידיו כבוגר,  וכן העברת ערכים ונורמות של החברה.

בנוסף למשפחה, למסגרת החינוכית ולמסורות אותם דואגים להעביר מדור לדור (משתנה מחברה לחברה), נודעת השפעה רבת משקל גם לאמצעי התקשורת ההמוניים. לאמצעי התקשורת השונים, המילוליים והחזותיים, הכתובים והאלקטרונים,  תפקיד נכבד בעיצוב דעת הקהל ובהעברת מסרים שונים לקהל הרחב.

סוכן סוציאליזציה נוסף הוא ענף הפרסום, המתמחה בהעברת מסרים סמויים שמטרתם לעורר רצון,  באופן לא מודע לקהל, להזדהות עם דמויות המוצגות כמושא להערצה.

סוכני סוציאליזציה אלה המושפעים מדעת הקהל המושפעת מפרסום,המושפעים מתקשורת המונים, המושפעים מבית הספר, המושפעים מהמשפחה- כולם יחד כאחד משפיעים על הילד ומלמדים אותו באופן ישיר,  או עקיף על המובחנות בין תפקידי המין.

תהליך סוציאליזטורי אינו שווה לילדים ולילדות. לכל מין מועברים מסרים שונים אודות ההתנהגויות , הכישורים, השאיפות והתפקידים הרצויים עבורם, המומלצים והמצופים ואף המותרים להם.

חיזוקים שונים בתכלית ניתנים עבור פעולות דומות אצל ילדים וילדות כך,  שהלקחים שלומד כל מין אודות סגנון החיים,  שעליו לאמץ הם שונים, ולעיתים אף מנוגדים.

כיום, בחברה שלנו הנחשבת חברה,  " “so called, מערבית ומתקדמת, משפחות חותרות לתת לילדיהם חינוך שוויוני ולתמוך בפעילויות ובכיווני ההתפתחות השונים שבוחרים בהם ילדיהם. יש הורים המתאמצים לגבות את ילדיהם ולנטרל את הכוחות החברתיים המבקשים לשמר תפיסות ודפוסים ישנים . אך, אף על פי כן, רוב הפרטים בחברה עדיין, נתונים ברוח הקדומה,  של שיוך משמעות עמוקה לקיום הגבולות שבין המינים.

במציאות החיים, יותר סנקציות מוטלות על גברים העוברים את הגבול, ומאמצים התנהגויות הנתפסות באותה חברה כהולמות נשים,  מאשר להיפך.

בגן:כאשר בת מנסה להצטרף לקבוצת הבנים, פועלה מתויג כמעשה טוב וכי המקום אליו היא שואפת להשתייך הוא מקום ראוי. אך, כשהמצב הפוך ובן מאמץ התנהגויות , מלבושים או עיסוקים " נשיים", הוא עלול להיתקל בלגלוג והערות המטילות ספק בזהותו המינית.

"בעייתו" של הילד, התנהגותו שאינה תואמת לרוב את ציפיות הוריו והחברה, תחייב התייחסות רצינית ואולי גם התערבות גורמים מקצועיים. שמירה הדוקה זו, על הפרדה ברורה ועל מובחנות בין המסרים החברתיים הנוגעים לחינוך בנים ובנות היא הגורמת להרבה מאד מההבדלים  ההתנהגותיים הנצפים בין המינים.

בכל חברה תפקידי המין שעליהם מתחנכים הצעירים הם הבבואה של הנורמות והערכים של אותה קבוצה חברתית, בזמן נתון. שינויים רעיוניים, דמוגרפים, כלכליים או פוליטים, כולם ביחד או כל אחד לחוד,  מחוללים שינויים בדפוסי החברה, ואלו גוררים בדיקה מחודשת של חלוקת התפקידים המיניים.

הסביבה החינוכית בגן, בנויה מגננת, סייעת וסביבה פיזית קרי: משחקים, ספרים תמונות וציורים.

הגננות והסייעות, הן המהוות את  החומר האנושי בסביבת הגן. הצוות בגן בד"כ הוא צוות מיומן אשר עבר הכשרה לעסוק בתחום החינוך לגיל הרך. אמירה ידועה היא: "האדם עושה את התפקיד,  ולא התפקיד עושה את האדם". כל גננת יכולה להתוות את  הדרך והאופן להעביר מסרים וערכים בהם היא מאמינה.  אם הגננת מודעת לחשיבות השוויון המיני, היא תפעל בדרך זו וכך גם צוות הגן יפעל ליישם את רעיון  השוויון. במידה והגננת אינה מודעת לחשיבות העניין ודעותיה מושרשים בערכים של פעם,  בהם קיימת מובחנות בין המינים, במצב כזה ייתכן כי הגננת תפעל לא במודע ובמכוון,  למובחנות בתפקידים  המיניים בין הילדים.

 סטריאוטיפים מיניים בגן – שוויון מיני פירושו מתן יחס שווה והזדמנויות שוות לכל הילדים ללא קשר למינם. כיום,  גננות רבות משתדלות לעניין בנים בפינת משק הבית ובנות בפינת הקוביות, אך כשצריך להעביר שלחן – כמה פעמים יתבקשו לכך בנים וכמה פעמים בנות?

מחקרים הראו,  שבאופן כללי גננות מביעות יותר חיבה לבנות מאשר לבנים, הבנות זוכות ליותר חיוכים ומגע פיזי כאשר אין הבדל בשימוש המילולי בין המינים, הסיקו מסקנות שלבנות יש הזדמנויות רבות יותר ללמוד על חיבה כתהליך הדדי. הן יכולות לתפוס את הגננות כמקור תמיכה, עידוד ומגע פיסי יותר מאשר בנים, העלולים ללמוד שלא להרבות בביטויי החיבה שלהם כלפי הגננת.

 גננת יכולה להשפיע על יצירת סטריאוטיפים מיניים אם על ידי עיצובם ואם על ידי מניעת עיצובם, אם תהייה מודעת להתנהגותה ולתגובותיה ולהערותיה. גננת שפונה להורה לבצע מטלה כלשהי בגן ללא התייחסות למין ההורה {לדוגמה:הכנת עוגת גבינה לשבועות}, גננת שמסוגלת לתלות מדף או לתקן צעצוע, גננת שבוחרת ספרים בהם מופיעים בנים ובנות באופן לא סטריאוטיפי, גננת שמחלקת תפקידים ללא קשר למינים-גננת כזאת תתרום רבות לחינוך שוויוני בגן ולמניעת גיבוש סטריאוטיפים המיניים המצויים כבר אצל הילדים המושפעים מהחברה הכללית.

הילדים, בעיקר בגיל הרך, קולטים בדרכים מגוונות באמצעות שדרים שונים אודות מיומנותיהם הרגשיות והאינטלקטואליות והמקצועיות של בני מינם, והמסקנות שהם עשויים להסיק לגבי עצמם,  הם ארוכי טווח. דוגמה לגישה שכזאת היא הפרדה בין בנים ובנות למשל בבי"ס, בין מלאכה בחומרים רכים לבנות ו" מלאכה קשה" לבנים כאלקטרוניקה וכו'. גישה שכזו, היא שגויה כיון שרצוי שיהיה מתן הזדמנויות שוות לבני שני המינים, כדי לאפשר נקודת מוצא זהה לעתיד המקצועי, ובכלל. עיקרה של המינניות , הקיימת במוסדות החינוך השונים, קרי אותה מובחנות לא- עניינית בין המינים, היא סמויה. הישרדותה של אותה מובחנות סמויה , למרות  הצהרות הגורמים המחנכים לטיפול שווה, כוחה העצום נעוץ בכמה גורמים:

• העדר מודעות לקיומה של מינניות סמויה.
• העדר מודעות להשלכותיה של המינניות הקיימת.
• הקושי לאתרה.
• הקושי להוכיח לממונים על החינוך את קיומה.
• העדר ניסיון בדרכים למיגורה.

המעגל הסגור של מינניות מתחיל בהנחות סטריאוטיפיות מקובלות אודות הבדלי המינים. הנחות אלה באות לידי ביטוי בציפיות השונות שיש למורים\ גננות מהבנים ומהבנות,  ובטיפול השונה שהם מעניקים להם במסגרת החינוכית כמתחייב מכך. כאשר  החינוך והיחס מובחנים על פי מין התלמיד מתקבלים תוצרים שונים, מה שמחזיר אותנו לטענה כי בנות ובנים אכן שונים בפוטנציאל האישי ולפי כך ייבדלו בהתנהגויות, בהישגים, בעיסוקים ובתפקידים.

מתצפיות שנערכו בקבוצות גיל שונות עולה כי:

• מידת האינטראקציה בין מורים לבין בנים גדולה באחוזים רבים ממידת האינטראקציה עם בנות.
• נמצא כי מורים נוטים לפנות לבנים יותר בשאלות יותר מאשר לבנות, ולהגיב לנוכחותם ולהערותיהם.
• העידוד הניתן לתלמידות שונה מההתייחסות והעידוד לתלמידים.

סביבת הגן, מורכבת מצעצועים ומשחקים, בחירת צעצוע היא לעיתים קרובות סטריאוטיפית ונקבעת עוד לפני שהילד הספיק לפתח העדפה לסוג זה או אחר של עיסוק. חלוקת הצעצועים מתחילה כבר,  בחנויות לממכר צעצועים המחולקים לשלושה מדורים: צעצועי בנים, צעצועי בנות ונטראלים.  חלוקה זו, מקבעת את הסטריאוטיפים המיניים ומשפיעה על ההשתמעויות החברתיות  לטווח ארוך,  ואף לוקחת אותנו כהורים של דור ההמשך,  אחורה כמה צעדים.

צעצועי הבנות הם מתחומי העיסוק בסיעוד וטיפול, שהם הרחבת התפקיד הנשי המסורתי. ההתעסקות בצעצועים אלה,  מתרגלות מיומנויות שהמקום העיקרי ליישומן הוא במשק הבית הפרטי, ללא תשלום. צמצום זה במרחב הפיסי וההסתגרות בחדר מונעים מהילדות חשיפה לקשיים הנוצרים מאליהם למשל בקבוצה בעלת כללים והירארכיה פנימית,  כקבוצת כדורגל. מה שמוביל אותנו לעולם המשחק של הבנים, צעצועי הבנים מפנים את התעניינותם החוצה, לעולם המרתק שבחוץ, ועוזרים להם לפתח מיומנויות שונות בתכלית.  צעצועים ככלי תחבורה שונים, משחקי הרכבה ועוד מפתחים את הילד לחקרנות, הרפתקנות ותוקפנות . תוך כדי משחק לומד הילד לפתח מיומנויות המגבירות את סיכויו לשלוט באנשים, בטבע בחומרים השונים, והוא לומד לשלוט בחייו ומכין עצמו לחיים כבוגר עצמאי. למשחק ההתחלתי בגן הילדים,  קיימת השלכה אדירה על דפוסי החיים המקצועיים העתידנים של הבנים ההופכים לגברים בעלי מקצועות, הנחשבים למרתקים בעיני הילדים (מכבי אש, שוטרים, חיילים, נשיאים, שחקני כדורגלוכ"ו). ילד הקורא או מקשיב לספרות תופס את הגבר כאדם היוצא למקומות שונים, נאבק בטבע, מארגן, מנהל, מרוויח כסף ורוכש כבוד.

הצעצועים הניתנים לבנות ובנים נבדלים בהיבט נוסף: המאפיין של רוב צעצועי הבנים ותעסוקותיהם הוא שהם נותנים משוב מיידי מהעולם הפיסיקאלי, ככדור שאינו מקבל תנופה מספקת לעבור מרחק מסוים וכו'. צעצועי הבנות נותנים לחילופין משוב חברתי בצורת ביקורת או המלצת תיקון. להבדלים בין המשובים הנ"ל משמעויות  מרחיקות לכת. המשוב שמקבל הילד מהעולם הפיסיקאלי הינו בלתי אישי וחווית כישלון לא פוגעת בילד ישירות. המשוב הוא מידי, ומקנה מושגים ברורים אודות חוקיות העולם. לעומת המשוב של הבת הכולל פחות מידע מדעי. המשוב ברובו שאוב מעולם תרבותי הדוגלבמנהגים, נורמות ונוהלים מסוימים..

 המסקנה המתבקשת היא כי במסגרת הגן  והבית כמובן חייב להיעשות תיקון העוול כי אנו במו ידנו ללא משים לב, מקבעים במשחקי הבנות את החיקוי ואת הקונפורמיות לנורמות החברתיות המקובלות. ולעומת זאת, במשחקי הבנים אנו פורשים אפשרויות רבות  ללמידה על חוקיות הטבע והעולם ע"י ניסוי וטעייה,  ופחות שמים דגש על קבלת אישור מהחברה.

הטלוויזיה, זהו אמצעי תקשורת שלעיתים מצוי בגן, ולבטח נמצא בסביבת הבית.

תוכניות הילדים, חייבות להיות מצונזרות ע"י המבוגרים קרי, גננות, סייעות, הורים. כיון שתוכניות הילדים ברובן עדיין מקבעות סטריאוטיפים מינים, שאנו המבוגרים,  מנסים לחנך אחרת מהם. הטלוויזיה היא כלי רב  השפעה מאחר והיכולות הויזואליות בגילאי הגיל הרך הם היכולות המופנמות באורח האפקטיבי ביותר.

הספרים, סביבה חינוכית מאוזנת מורכבת גם  מספרים, מדפי ספרים לשימוש נגיש לילדים-ספרים קשיחים ומגזינים,  לפינת הספר בגן. ומדף ספרים גבוה לשימוש מתווך ע"י הגננת.

ספרים שימשו ומשמשים כמכשיר רב עוצמה להעברת ערכי תרבות מדור לדור. בספרות הילדים וספרות בכלל משתמשים בסטריאוטיפים כדי להעביר מסרים באופן ברור וקצר. מכורח העניין, ספרות ילדים מקבעת סטריאוטיפים מיניים ועלינו כגורמים מתווכים וכהורים להיות מודעים לבעייתיות הניבטת מספרות זו. גם כאן עלינו לצנזר, ולשכתב כדי שתהיה תצוגה נאותה של בני שני המינים. הדוגמאות הקלאסיות לספרות ילדים לא שוויונית הן אגדות הילדים כסיפורי האחים גרין ועוד, סיפורים בהם הדמויות החלשות הן הנשים והגיבורים הפותרים את  הבעיות ומצילים את הבנות החלשות הם הדמויות הגבריות. גם בספרות יופיע בדרך כלל בן בתפקיד כוחני {אביר,צייד ולא ציידת.} בספרות קיימים תיאוריים סטריאוטיפיים לגברים ולנשים בספרי לימוד וקריאה המיועדים לגיל הרך, עיון בהם מגלה  שדרים מיניים (גבריים ונשיים) רבים, במקום לבנות כל דמות כיחידה בפני עצמה, בעלת מגוון כישורים ומאפיינים שאינם תלויים במין, מתאפיינות הדמויות, קודם כל ובעיקר, במבנה סכמאתי המציין את מינן, ורק לעיתים רחוקות התכונות והמאפיינים חורגים ממבנה זה. הבנות מתוארות: כלא אינטליגנטיות, חסרות יציבות רגשית, בעלות אגו נמוך, רכות אופי כנועות, פסיביות, מדוכאות, בעלות רגשי אשמה, ואילו הבנים מתוארים: כאינטליגנטים, מבריקים, יציבים, בעלי אגו חזק, שליטים ותקיפים, שלווים ומיומנים, נועזים ועצמאיים.

 ולעומת כל הכתוב לעיל,  ניתן למצוא סופרים, מעטים אך קיימים,  המודעים לשוויון בין המינים.   ולהלן ספרות ילדים המומלצת לכל גן המנסה לטשטש את הבדלי המינים:

" דודה מיכל", "אבא  עושה בושות" מאת מאיר שלו, " את זה", נירה הראל, " זקן ושבעת השודדים" , מרים רות, " גומות החן של זוהר", מאיר שלו.

התמונות והציורים, המקשטים את הסביבה החשופה לילדים, ומהווים את העולם הוויזואלי המלווה את הילד במשך היום, וכידוע היום הילדים חיים בעידן שהוא אודיו ויזואלי,  יכולה להיות סביבה ניטראלית ושוויונית המשקפת מציאות של שוויון בין המינים למשל תמונה של גבר שוטף כלים ואישה עובדת במשרד, לעומת סביבה שמרנית הטומנת בחובה סממנים של סטריאוטיפים מיניים ה"שוטפים" את מוחם של הילדים, דרך התת- מודע שלהם ואט אט חודרים למודע ובאים לידי ביטוי בהתנהגויות רגשות עיסוקים ועוד .

סטאטוסים רבים משלבים יסודות שיוכים ויסודות הישגים כאחד והמשקל של הגורם השיוכי וההישגי בכל אחד מהם.

סטאטוס מהו?

בשפה היומיומית סטאטוס פירושו יוקרה, אך במינוח הסוציולוגי  הכוונה היא למקומו של האדם במבנה החברתי. סטאטוס מוגדר בהתאם לציפיות של האחרים כלפיו. ציפיות אלה באות בד"כ לידי ביטוי בזכויות וחובות הנקבעות בהתאם לנורמות. ס ט ט ו ס זהו  מיקומו של אדם במבנה החברתי, במערכת חברתית מסוימת. לכל סטאטוס צמודות נורמות מיוחדות ויוקרה מסוימת.

בחברה המודרנית, לאדם יש אין סוף סטאטוסים: אם, אישה, בת, לקוחה, נוסעת, דיירת, עובדת, חברת מפלגה, וכו'. לכל  אדם מערך גדול ועשיר של סטאטוסים, המעיד על רבגוניותם של החיים המודרנים, על ריבוי המסגרות החברתיות שאדם משתייך אליהם ובנקל ניתן בכל פעם לחבוש כובע אחר ולעבור ממסגרת אחת לאחרת. מכלול הסטאטוסים של אדם מכונים מערך סטאטוס.

מכשיר אנליטי חשוב להבנת תופעות חברתיות הוא ארגונו של החומר העובדתי בעזרת מיונים.

ישנם מיונים התורמים להבהרת מבנה היחסים בין בעלי הסטאטוסים ולהבנת התנהגותם.

מיון חשוב הוא המבחין בין סטאטוס שיוכי, שאדם לא עשה דבר כדי לרכשו כ:  מין, גיל, עדה, דת, לאום וכו', לבין סטאטוס הישגי, שאדם רכש בכוחות עצמו- השכלה, מקצוע, חייל וכו'.

הסטאטוסים השיוכים הם ביולוגים בחלקם, וכמעט שאין בכוחו של האדם להשתחרר מהם. אחדים מהם מוקנים לאדם בזכות שייכות משפחתית, ומאלה ניתן להשתחרר, אם כי לא בקלות. אדם יכול להמיר את דתו , והסטאטוס  הדתי החדש שירכוש יהיה כמובן סטאטוס הישגי. החברה המודרנית נחשבת לחברה הישגית, שהאפשרות בה לזכות בסטאטוס או בעמדה פתוחה לפני כל אחד, בהתאם לשאיפותיו וכישוריו. זאת בניגוד לחברה המסורתית, שמעמדו של אדם בה מוגדר וקבוע מיום היוולדו עד יום מותו. מבחן מציאות קל יכול לתת לנו כפרטים בחברה מענה על טיב החברה בה אנו חיים: אם מתברר כי מרבית הסטאטוסים הבסיסים, כלומר נודעת להם השפעה על סטאטוסים אחרים של בעליהם, הם הישגיים וכל חבר יכול לרכוש לעצמו, ויהיו הם השיוכים האחרים שלו אשר יהיו, אזי החברה בה אנו חיים היא שוויונית. אך,  עובדה זו,  תלויה במידת הגמישות והפתיחות של החברה. כדי להקל על יצירת מגעים בין בעלי סטאטוסים אימצה כל תרבות מערכת של סמלי סטאטוס מוסכמים ומקובלים המרמזים על מעמדו ועל עמדתו של אדם בחברה, אף כי לעיתים עלולים הם להטעות. היחסים בין בני- אדם מתקיימים במישור החברתי והאישי בעת ובעונה אחת, כוללים דימוי הסטאטוס בד"כ תערובת של סטאטוסים ותכונות אישיות. המינוח הפסיכולוגי של דימוי זה הוא סטריאוטיפ. מ י ו ן   ס ט ט ו ס י ם:

 ק ר י ט ר י ו ן  ה מ י ו ן – ע ד  כ מ ה  מ ש פ י ע  ה ס ט ט ו ס  ע ל  ס ט ט ו ס י ם  א ח ר י ם  ש ל  ב ע ל י ו?     

 ס ט ט ו ס   ב ס י ס י– סטאטוס אשר משפיע גם על סטאטוסים אחרים של בעליו (מין, זהות                  לאומית…)

 ס ט ט ו ס   ע צ מ א י- השפעות מצטמצמת למערכת יחסים מסוימת (קונה, נוסע, לקוח…)

 ק ר י ט ר י ו ן  ה מ י ו ן – כ מ ה  נ ו ר מ ו ת  צ מ ו ד ו ת  ס ט ט ו ס:                                

סטאטוס  מ ק י ף -סטאטוס אשר נלוות אליו נורמות רבות (אם, יהודי…)

 ס ט ט ו ס   מ ו ג ב ל– סטאטוס אשר נלוות אליו נורמות מועטות (נוסע, קורא מעריב..)

 מ ע ר ך   ס ט ט ו ס : מכלול הסטאטוסים של אדם אחד ("בן", "תלמיד", "שחקן כדורסל"..)

 מ ע ר ך   ס ט ט ו ס   ב ל ת י   מ א ו ז ן (אי הלימת סטאטוס): כאשר סטאטוסים אחדים במערך הסטאטוס הם בעלי דרוג גבוה ואחרים בעלי דרוג נמוך ולכן יש פערי יוקרה ביניהם. במצב כזה שותפי התפקיד יתקשו להחליט מהם הסטאטוסים הקובעים את מידת היוקרה אשר לה זכאי בעל התפקיד לצפות.

ככל שיגדל פער היוקרה בין הסטאטוסים כך יפריעו סטאטוסים בסיסיים נמוכים לבעל הסטאטוס.

 י ו ק ר ת   ס ט ט ו ס: מושג השוואתי, מקור למתח ביחסים בין בעלי סטאטוסים. היוקרה מדורגת. ההשוואה בין דירוגם של סטאטוסים קלה יותר בתוך תחום מובחן כמו מקצועות או הירארכיה בארגון מסוים.

 ס מ ל י   ס ט ט ו ס: סמלים חומריים או אחרים אשר משמשים כלי עזר להבנת הסטאטוסים של האדם. צורות לבוש או פריטי לבוש, סגנון דבור, שימוש באביזרים המאפיינים סביבה חיצונית, כתובת מגורים, סוג מכונית וכו'.

 ד מ ו י   ס ט ט ו ס: דימויים הקיימים בכל חברה הקובעים כי אדם בעל סטאטוס בסיסי א (למשל סטאטוס מקצועי, דתי או מיני)  ק ר ו ב   ל ו ו ד אי שהוא גם בעל סטאטוסים ב, ג, ד. צירופי סטאטוסים אלה מבטאים בדרך כלל נורמות בלתי פורמאלית אשר קושרות בין סטאטוסים שונים בחברה.

בדרך כלל אם אחד הסטאטוסים הבסיסיים של האדם הוא שיוכי ונמוך יוקרה יעדיפו   אנשים רבים להתייחס אל אותו אדם דווקא על פי סטאטוס זה ולא על פי הסטאטוסים ההישגיים שלו.

 ק ו נ פ ל י ק ט   ס ט ט ו ס: מצב בו אדם איננו יודע בהתאם לאיזה סטאטוס לנהוג או אחרים אינם יודעים איזה סטאטוס לייחס לו. (אם הנכנסת לכתה בה בנה לומד ואיננה יודעת האם לתפקד על פי הסטאטוס "מורה" או הסטאטוס "אם" נמצאת בקונפליקט של סטאטוס.

סיכום

בבלוג זה, עסקתי בשתי שאלות השאלה הראשונה עסקה בסקירה ודיון על האופן בו  החברה ומערכת החינוך מחברתות את הבנים והבנות לתפקיד המינים. כאשת חינוך, המהווה חלק ממערכת החינוך מצאתי כי  מתן שוויון אפשרויות לשני המינים,  נתון בידנו. אנו העובדים עם הגיל הרך יכולות לנתב ולעצב את הדור הבא ולצייד אותו בכלים של שוויון וזכויות לשני המינים. מהדיון בנושא עולה כי, בסביבה הולמת וניטראלית, ותרבות "מתקנת" אפליות מיניות,  אנו יכולות לשנות ולהשפיע שהדור,  הבא יגדל אחרת, ללא מגדר תפקידים למינים. אנו כמחנכות,  יכולות להיות גם סוכנות שינוי המשפיעות גם על סביבת ההורים לשינוי מחשבתי,  למתן שוויון אפשרויות לבנים ולבנות.

 השאלה השנייה, דנה בסוגיה מה הם סטאטוסים? ומיון סטאטוסים ע"פ יסודות שיוכים ויסודות הישגיים. סוגיה זו עסקה בהוויה חשובה לנו כמחנכים של הדור הבא. בשאיפה שנצליח לשנות דפוסי מחשבה והתנהגות הנתונים בחברה הישראלית ולצערנו,  גם בחברות רבות נוספות.

  חשיבותו של החינוך נטול הסטריאוטיפים המיניים אינה נובעת רק מערכי שוויון משוחררי דעות קדומות, אלא גם מהמחויבות שלנו כמחנכים, להתייחס לכל ילד באופן אינדיווידואלי מתוך הכרות אופיו, מזגו ורמת התפתחותו, במטרה לספק את צרכיו האינדיווידואליים.

התייחסות סטריאוטיפית, לבן ולבת, מסיטה את הראייה האינדיבידואלית לראייה כוללנית. כשמונעים מהבת התנהגויות מסוימות או מצפים מבן להתנהגויות אחרות, הרי שמתעלמים מהילדה העומדת לפנינו ומייחסים לה תכונות שהחברה קבעה כי הן שייכות לבנות מינה. גננת המעוניינת במתן יחס אינדיבידואלי לכל ילד וילדה בגן צריכה להיות רגישה במיוחד לסטריאוטיפים המיניים המשפיעים עליה ועל החברה כולה.

ברצוני להוסיף קוריוז קטן בקשר למודעות לשוויון בין המינים:

היה זה ערב שישי לפני כשבוע, ישבנו בני, סער בן 7.5 ואנוכי ושוטטנו בעזרת השלט,  בטלוויזיה.

סער בגילו נמצא בשלב התפתחותי,  בו הוא שונא בנות והבנים הם הכי חזקים והכי טובים… בערוץ 23 בשעה 22:00,  קיימות תוכניות תעודה בנושא נשים והתוכנית באותו הערב הייתה "בנות בקורס קצינות". האמת שהכותרת משכה את תשומת ליבו של סער,  והתבוננו בתוכנית. סער היה המום מיכולות הבנות בקורס.  ובסוף הוא אמר לי :" אימא אני לא ידעתי שבנות יכולות להיות חיילות כ"כ אמיצות?!  מבחינתי הרגשתי כי,  בני הפנים ערך חינוכי חשוב אותו הוא ישא עימו כל חייו.